מי מפחד מהידרופוניקה?

עודכן ב: 9 אוק 2018

הידרופוניקה היא מילה שהתחלתי לשמוע יותר מהרגיל לאחרונה. נפגשתי עם המקים והמנכ"ל של החברה לחקלאות עירונית, לביא קושלביץ, באחד הפרויקטים שהחברה לחקלאות עירונית מובילה בימים אלו בביה"ס "הירדן" בשכונת התקווה בתל אביב. דיברנו קצת על חקלאות עירונית וביקשתי שיסביר לי מה זה הידרופוניקה.


ספר לי קצת על עצמך, איך הגעת לתחום של חקלאות עירונית ולמה הקמת את החברה לחקלאות עירונית?

למדתי כלכלה וקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. למדנו על משברים גדולים בעולם - משבר האנרגיה העולמי, משבר המים העולמי. הראו לנו איך התמודדו עם כל משבר, מה היו הפתרונות והמודלים שפותחו עבורם. ואז ציינו באגביות את משבר המזון העולמי והמשיכו הלאה. הייתי בשוק שיש משבר שבחיים לא שמעתי עליו ולא מלמדים אתו כי לאף אחד אין תשובות. הסתקרנתי והחלטתי להקדיש את החיים שלי בשביל לחקור וללמוד את הנושא ולמצוא לו פתרון.


איך מרגישים את משבר המזון?

מחירי הפירות והירקות עולים והאיכות שלהם יורדת. לאט לאט האוכל שאנחנו מכניסים לגוף נהיה פחות ופחות בריא לנו. יותר אנשים מגיעים לערים, כמות האוכלוסיה עולה וכמות המזון שאנחנו יכולים לספק נגמרת כי נגמרים לנו המשאבים - השטחים הפוריים, המים, האנרגיה, כוח האדם, לוגיסטיקה. הביקוש עולה וההיצע יורד. מה הפתרון? ארגון המזון העולמי מציע שני פתרונות - להשתמש בטכנולוגיות יעילות במשאבים ולצמצם את המרחק בין החקלאי לצלחת שלנו. אמרתי ' אם אין חקלאות בתוך העיר, נעשה חקלאות בתוך העיר'.


הקמתי חברת סטארט-אפ במטרה להקים רשת של חממות יצרניות על גגות של בניינים בתל אביב. עבדתי על שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב עם השקעות ענק. רגע לפני שיצאנו לדרך הבנתי שיש בעיה גדולה: הציבור לא מודע לערך של תוצרת מקומית. אנחנו יודעים לייצר היצע, אבל אין ביקוש. כשאני בא ומציע למישהו שעובר ברחוב שתי עגבניות, שתיהן נראות ועולות אותו דבר. אני מספר לו שזו גדלה בתוך העיר וזו גדלה מחוץ לעיר, את מי הוא בוחר? את מי שגדלה מחוץ לעיר. כי זה מה שהוא רגיל לצרוך, נשמע לו הזוי שאני מגדל ירקות עם כל הזיהום בעיר. צריך להעלות את מודעות הציבור ולעשות המון פעילות שיווקית וחינוכית. חברות סטארט-אפ לא יכולות לעשות את זה על גבן, משקיעים לא יבואו ויחנכו את השוק. אז הבנתי שאני צריך יותר להתעסק בלייצר את הביקוש ואח"כ ההיצע יגיע.


הקמתי עמותה שמטרתה לקדם חקלאות בתוך העיר. אנחנו מצליחים לתקן דברים שלא עובדים בעיר ורואים את הפידבקים החיוביים מהסביבה. זה לא רק החקלאות, זה גם חינוך חדש ותרומה לקהילות השונות בעיר.

המטרה שלנו היא להביא כמה שיותר ידע וכלים לאוכלוסיה כדי שאנשים יידעו לגדל לעצמם את המזון ושיידעו לדרוש מזון מקומי כי הם ידעו מה הערך שלו. אנחנו רוצים שאנשים יאכלו בריא ויגדילו את כמות הפירות והירקות בצלחת שלהם מתוך המודעות. המדינה לא מצליחה להגיע לזה. אנחנו עובדים בשני מישורים - עובדים מהשטח ונותנים את הידע והכלים לתושבים, וגם עובדים ברמה ארצית ומשנים מדיניות של העיר. יש לנו כרגע 26 פרויקטים פעילים שמטרתם לקדם את התחום בשביל שיהיו עוד חברות ועוד אינדיבידואלים שעושים חקלאות בתוך העיר.


חקלאות עירונית היא הדרך שלנו לשנות דברים בצורה דרסטית בעולם דרך שינוי הצורה שהתרגלנו לאכול ולקנות פירות וירקות. חקלאים מתחילים להתקרב יותר לתוך העיר ומתחילים להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ואז המזון שמכניסים לגוף שלנו סופר איכותי. זו המהפכה השלישית בחקלאות.


מה החזון?

שלתושבי כדור הארץ תהיה גישה לתוצרת איכותית במחיר ששווה לכל כיס, בכל העולם. שכל ילד יוכל להנות מפירות וירקות איכותיים.


אז בוא נחזור לנושא שלשמו התכנסנו. מה זה הידרופוניקה?

הידרופוניקה זה טכנולוגיה שהומצאה לפני בערך 7000 שנה, עוד בתקופת המצרים. זה לגדל צמחים על מצע של מים, ללא אדמה בכלל.


יש הרבה טכניקות למימוש הטכנולוגיה, למשל (מצביע לפינה בחצר) פה אנחנו רואים שיטה שנקראת NFT (ר"ת - Nutrient Film Technique) זו שיטה של הזרמה דקה של מים. רוב השורשים של הצמח נמצאים באוויר ורק החלק התחתון של בית השורשים נוגע במים. בצורה הזו לצמחים יש גם מים וגם אוויר והם יכולים לנשום.




במערכת הזו (מצביע לפינה אחרת בחצר) אנחנו רואים שיטה שנקראת DWC (ר"ת - Deep water culturing). בשיטה הזו כל השורש של הצמח נמצא במים. נשאלת השאלה איך השורשים נושמים? אז אנחנו מזרימים אוויר לתוך המים עם משאבת מים שיוצרת בועות בתוך המים ואז הצמחים מצליחים לנשום ולגדול.


יש עוד שיטות?

יש עוד הרבה שיטות, למשל שיטת טפטוף, או שיטת הצפה וריקון. בסופו של דבר לצמח זה לא משנה אם הוא נמצא באדמה או נמצא במערכת הידרופונית, העיקר שהוא מקבל את התנאים שהוא צריך: שמש, מים, אוויר וחומרי הזנה. אנחנו מגדלים את אותם צמחים במערכות השונות.



מה היתרון של הידרופוניקה?

יש יותר מיתרון אחד. במערכות הידרופוניות אנחנו מצליחים לספק לצמח את התנאים בצורה הרבה יותר פשוטה ועם פחות טעויות אנוש. המערכת מזרימה מים כל הזמן ואנחנו לא צריכים להשקות. גידול באדמה דורש מאיתנו להשקות בתדירות גבוהה. אם שכחנו פעם אחת להשקות - הצמח זוכר. בהידרופוניקה הכל אוטומטי, זה מקטין את הסיכויים לטעויות ואז הצמחים מקבלים את התנאים שלהם בצורה יותר טובה.

המשמעות של צמחים שמקבלים תנאים אופטימליים היא מערכת חיסונית חזקה - הצמחים בריאים יותר ויודעים "להדוף" חרקים ומזיקים.


יתרון נוסף זה הפידבק המהיר - החקלאי העירוני מקבל תוצאות גידול טובות ומהירות יותר דרך הידרופוניקה מאשר מחקלאות באדמה וזה מעצים אותו ומדרבן אותו להמשיך.


ההידרופוניקה ייחודית מבחינת ההתאמה לעיר - אפשר לעצב אותה לכל מתאר. לגובה, לרוחב, לצדדים, על קירות, בתוך מבנים ומחוץ למבנים - איפה שרוצים. אדמה לא מאפשרת כזאת גמישות. בנוסף, המשקל של המערכות האלו קל יותר ביחס למערכות של אדמה.


היתרון הכי חשוב מבחינתי, זה החיסכון - הטכנולוגיה ההידרופונית יעילה מאד במשאבים: יעילה גם בשטח וגם במים. אפשר להגיע לחיסכון של 98% במים. זה אומר שאנחנו משתמשים רק ב-2% ביחס לאותם צמחים שהיינו מגדלים באדמה. זה סנסציה בעולם החקלאות לחסוך כזאת כמות של מים. הדרך היחידה של המים לצאת מהמערכת היא דרך הצמחים. בניגוד לאדמה, שאת משקה ומה שמגיע לבית השורשים מגיע ומה שלא - מחלחל ומתבזבז.


יתרון נוסף זה האיכות. יש הבדל עצום בין התוצרת שאנחנו רגילים לקנות היום בסופר לבין התוצרת שגדלה במערכות הידרופוניות מבחינת הערך התזונתי, חיי המדף והאיכות. פשוט צריך לטעום ולהבין.


האם חקלאים קונבנציונליים משתמשים בשיטה ההידרופונית?

כן, יותר ויותר חקלאים נכנסים לתחום ההידרופוניקה מטעמים כלכליים, אסטרטגיים ועוד. הערך של גידול הידרופוני נהיה יותר ברור ומקובל. גידול הידרופוני בישראל זה לא משהו חדש, התחילו לגדל בהידרופוניקה בישראל כבר בשנות ה-70 אבל אנחנו רואים את העלייה במספרים בשנים האחרונות, בין היתר כי זה נהיה יותר מונגש, משאבות נהיו יותר זולות ויש יותר חברות שמתעסקות בזה.


איזה ציוד צריך בשביל הידרופוניקה?

יש סרטון בעמוד יוטיוב שלנו שמסביר מה בדיוק צריך בשביל ערכה ביתית. אני ממליץ לקנות מערכת מוכנה.

למה?

לרוב האנשים אין את הציוד שצריך כדי להכין את המערכת מאפס, ולפעמים זה יוצא יותר יקר להרכיב לבד. כל מי שאוהב לעבוד עם הידיים - שלא ידאג - יש הרבה עבודת הרכבה גם במערכת מוכנה.

אפשר להשיג את המערכת המוכנה דרך החברה לחקלאות, ואפשר גם דרך חברות אחרות. יש לא מעט חברות בארץ שאפשר לקנות דרכן.

המערכות הללו מופעלות על ידי אנרגיה. אנרגיה יכולה לבוא מחיבור חשמל או מפאנלים סולאריים. האנרגיה מאד מינימלית ולכן גם פאנל סולארי קטן יכול להספיק.


איך אני מתחזקת את המערכת ההידרופונית?

את הצמחים מתחזקים בעזרת חומרי הזנה - דשן ומים. בהידרוקיט מספיק לרוקן את המים פעם בשבוע, להוסיף מים חדשים ודשן.

עבור מערכות מורכבות יותר יש מכשירים שמודדים את כמות הדשן והמים. הם מתאימים יותר למגדל המתקדם ואפשר למצוא אותם באתר שלנו.

המערכת עצמה מחזיקה שנים. מומלץ פעם בעונה להוציא את כל הצמחים, לנקות את האבק שהצטבר ולשתול צמחים עונתיים חדשים.


האם הגידולים נחשבים אורגניים?

בחוק הישראלי יש בעיה, הוא קושר בין גידול אורגני לאדמה. גידול הידרופוני הוא לא באדמה ולכן לא נחשב לגידול אורגני. בכל מדינה מתוקנת אחרת גידול הידרופוני נחשב לסופר אורגני. אנחנו עובדים על לתקן את זה.

  • White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
  • White Instagram Icon

© עיצוב ופיתוח ע"י חן ירמולובסקי

2020 תל אביב