• Hen Yarmolovsky

מיומנה של מורה לחקלאות: מסכים - אאוט, שיעורי חקלאות - אִין

עודכן ב: 28 נוב 2018

נפגשתי לשיחה עם שירה רוזנצוויג, המורה לחקלאות עירונית שלנו. תכננתי לשמוע תיאורים טכניים של שיעורי חקלאות ויצאתי מלאת השראה ונלהבת מהמסרים החיוביים והחשובים ששירה מלמדת את הילדים.


איך הגעת להיות מורה לחקלאות?


למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה עם חינוך ופילוסופיה ולאחר מכן טיפול בעזרת בעלי חיים. בשנים האחרונות עבדתי עם אנשים במרחבים של טבע ובעלי חיים. יצא לי לפגוש את לביא (המייסד והמנכ"ל של החברה לחקלאות עירונית) ומצאנו מכנה משותף סביב העיסוק והאהבה שלנו לטבע. הוא חיפש מורה לחקלאות עבור פרויקטים של העמותה בבתי ספר וזה סקרן אותי. אני בעד לעשות דברים מגוונים לפי החיבור עם המקום ולכן התחברתי לרעיון של חקלאות עירונית.

יצא לי לעבוד עם אוכלוסיות שונות ומרקעים שונים - עם ילדים, עם קשישים, עם פגועי נפש, עם אסירות - וזה מדהים לראות עד כמה בעלי חיים וטבע עושים טוב לכלל. יש בזה משהו מאד בסיסי וכל אחד יכול להתחבר.


באיזה בתי ספר את מלמדת חקלאות עירונית?


השנה אני מלמדת ב-3 בתי ספר יסודיים: מצדה, בלפור והירדן.

מצדה זה בית ספר לחינוך מיוחד בצפון ת"א, בלפור - בי"ס במרכז ת"א, והירדן - בית ספר בשכונת התקווה (ילדי פליטים ומהגרי עבודה). בבי"ס בלפור אני מלמדת יחד עם שני מורים נוספים - סלי ועומר.


בית ספר הירדן - התלמידים יושבים בכיפה הגיאודזית שנבנתה על ידי החברה לחקלאות עירונית בגינת בית הספר

איך בנית את תכנית הלימודים?


לביא ואני בנינו תכנית שכוללת תכנים עיוניים ומעשיים. מצד אחד הגדרנו עוגנים שחשוב ללמד, אבל מצד שני יש הרבה דינמיות וקשיבות למה שקורה בפועל עם הילדים והטבע. כל גינה שונה ומביאה איתה תכנים אחרים.

למשל, אם ילד נזכר בירק שהוא מאד אהב לאכול בארץ המוצא שלו, אנחנו מחפשים ביחד איך קוראים לירק, האם אפשר למצוא אותו בארץ והאם אנחנו יכולים לנסות לגדל אותו ביחד בחצר ביה"ס. אנחנו רגילים לחשוב שחקלאות מתקיימת מחוץ לעיר ולפעמים אנחנו שוכחים להביט לצדדים ולראות כמה טבע יש גם פה.


המטרה בללמוד חקלאות היא לא בהכרח להיות חקלאים או לעסוק בזה באופן פרקטי, אלא קודם כל לאפשר מרחב של מגע, של התמודדדות רגשית, ערכית וחברתית ביום-יום.


איך נראה שיעור?


בדרך כלל אנחנו מתחילים בלימוד נושא חדש ומשם עוברים לעבודה בגינה, שם הם זוכים ליישם ולהתנסות בו. הם מעורבים באופן מלא בכל תחומי העשיה השונים בגינה, מקבלים תחומי אחריות, מציעים רעיונות חדשים וגאים לספר שעזרו בתכנון ובעשייה.

מדהים לראות עד כמה הזמן הקצר, של פחות משעה, חשוב. מספיק רגע אחד או חוויה אחת משמעותית בשביל להניע תהליכים ארוכים שממשיכים עם התלמידים מעבר לזמן שלהם בגינה.


מה הילדים חווים בשיעורי החקלאות?

עצם האפשרות להיות בחוץ ובטבע ולעבוד עם הידיים ועם החושים, לשים לב לבעלי חיים, לחרקים, לנמלים, להריח, לראות ולהרגיש - זו הזדמנות מדהימה. רובנו לא נמצאים במרחבים כאלו ביום-יום.



יש ילדים שנרתעים מלהתלכלך או לגעת באדמה ורוב העבודה איתם זה רק החשיפה למגע עם האדמה. יש ילדים שמאד מתעניינים בהיבט של לגדל משהו שאחר-כך אפשר לאכול. אנחנו מדברים על הכל- על מה מתאים לגדל בסביבה מסוימת, כמה זמן ייקח לגדל ומה אנחנו רוצים להכין.


למשל הכנת פיצה - מפרקים למרכיבים, מבינים שבשביל בצק צריך לגדל חיטה. זו הזדמנות בשבילם להבין בצורה מאד מוחשית את הקשר בין האוכל שהם אוכלים לדרך שהוא עובר. מי מגדל את האוכל ואיך הוא מגיע אלינו. לומדים כמה פשוט לגדל בעצמנו בבית או בגינה של ביה"ס דברים בריאים וטעימים שאפשר לאכול ולחלוק.



אני משתדלת לאפשר לילדים לזרוק את הרעיונות הכי פרועים בעולם ולראות שאפשר, גם אם לא בדיוק, לממש אותם. למשל, ילדה שביקשה עץ פיות בגינה. חשבנו ביחד איזה צמחים בטבע יכולים להזכיר לנו דברים מנצנצים. אנחנו מעודדים אותם לדמיין.


מה החשיבות של ללמוד חקלאות עירונית בבית הספר?


לדעתי דרך הטבע אפשר ללמוד הרבה מהמקצועות שלומדים בבית הספר. אפשר ללמוד חשבון - לספור כמה אנחנו זורעים וכמה יגדל. אפשר ללמוד מדעים דרך עשיית ניסויים ולגדל גם במערכות הידרופוניות וגם באדמה.


על אחת כמה וכמה - לימוד של ערכים. לומדים איך מתייחסים לצמחים שאנחנו מגדלים, לטבע, לבעלי החיים שיש מסביב. להבין את החשיבות של חרק בטבע, הילדים רגילים להירתע ואפילו להרוג אותו ופה אנחנו מדברים על כמה החרקים חשובים לתהליך הגדילה של הצמח.

לומדים גם מיומנויות חברתיות - איך מתייחסים לחברים שלנו בקבוצה, איך לחלוק את ההצלחה או את היבול שגידלנו, איך לתרגל אמפתיה לחבר שמתבאס ממשהו שלא הצליח לו. כשילד משקיע מאמץ במשהו שלא מצליח, זה חזק יותר מאשר לדבר על חווית אי הצלחה. אנחנו מתמודדים ביחד עם חוסר ההצלחה, לומדים ממנה ומפיקים לקחים להתנסות הבאה.


מה רמת הפתיחות שלהם למאכלים שונים?


העובדה שהם משקיעים זמן ואהבה בגידול הצמחים, גורמת להם לרצות לטעום דברים שהם לא היו מעלים על הדעת שיטעמו. זה אחרת מאשר כשההורים אומרים להם לאכול פירות וירקות.


איך את מגדירה הצלחה בתכנית הלימודים הזו?

שאלה מעניינת. אני חושבת שהצלחה זה משהו אמורפי באופן כללי. אנחנו מקבלים המון מסרים מבלבלים לגבי מה מצופה מאיתנו. לכל ילד יש משהו שהוא יכול לאהוב ולהצליח בו. בגינה אין הגדרה אחת להצלחה, להפך, יש אינסוף דברים שיכולים להגדיר הצלחה. הגינה מאפשרת לילד לראות בעצמו עוד צדדים שהוא לא הכיר. למשל ילד שחווה את עצמו כלא מצליח, או ילד שמענישים ומוציאים אותו מהכיתה, כאן הוא רואה שהוא מסוגל לעשות דברים כמו לסחוב אדמה, להכין אדנית או לזהות עשבים. זה מחזק את תחושת המסוגלות שלהם.

עדיין יש דגש על חשיבות של למידה, הקשבה וכתיבה. פשוט מתאפשרת חווית הצלחה שלא תלויה בציון.

ההצלחה האישית שלי היא לאפשר לכל ילד כמה שיותר חוויות נעימות, מרגשות, משמחות ומעצימות.


איך מגיבים התלמידים שלא משתתפים בשיעורי החקלאות?


אנחנו רואים סקרנות מצד ילדים אחרים שרוצים להשתתף. זה משמח אותי כי הילדים היום חיים בעולם עם המון גירויים, הם נמצאים חלק גדול מהיום מול מסכים שמתחרים באטרקטיביות של הטבע. ואז אני מגיעה לבתי ספר ורואה ילדים מתרגשים מלגעת באדמה עם הידיים, לחפור, להתלכלך, לסחוב דליים של אדמה ממקום למקום ולהשקות. זה מאד מרגש.


לסיכום?


אני מאמינה ביכולת של הטבע לעשות טוב ולהזכיר לעצמנו מה הדברים החשובים באמת.



  • White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
  • White Instagram Icon

© עיצוב ופיתוח ע"י חן ירמולובסקי

2019 תל אביב