• noa506

איך התחלתי לצמצם בזבוז מזון

עודכן ב: 29 יול 2019

בזבוז מזון נשמע לי כמו נושא מאד רחוק וגדול שאין לי באמת דרך להשפיע עליו. מצידי שהאו"ם, הממשלה, החקלאים ורשתות השיווק ישברו את הראש ויחפשו פתרון- מה זה קשור אליי? אחרי שהתחלתי קצת לקרוא ולהבין את משמעות התופעה, למדתי שגם אני, האזרחית הקטנה, יכולה להיות מודעת וליישם שינויים קטנים בהתנהגות היום-יומית שלי. מיד אתן לכם כמה דוגמאות, אבל קודם קצת נתונים:


מה הבעיה?


בזבוז מזון הופך להיות תופעה מדאיגה לאור העובדה שהאנושות מתמודדת עם בעיה נוספת - משאבים שהולכים ומתדלדלים במקביל לאוכלוסיה שהולכת וגדלה ומגדילה את הביקוש למזון. כלומר, צריך יותר מזון ומצד שני אנחנו זורקים כמויות אדירות של מזון. כדי לסבר את האוזן, ממצאי דו"ח אובדן המזון של לקט ישראל ו- BDO מ-2017 מראים כי בזבוז המזון בישראל מסתכם בכ- 33% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל, כאשר מחצית מהמזון המבוזבז ראוי למאכל.



הידעתם שאחד הגורמים שתורמים לבזבוז מזון הוא ירקות ופירות "מכוערים"? יש המון פירות וירקות שאפילו לא משווקים לנו בגלל שהחקלאים יודעים שלא נרצה לקנות אותם, על אף שהם לגמרי ראויים למאכל. כן, כל אותם הגזרים עם שתי רגליים, אפרסקים עם בליטות מוזרות ועוד.



מה ההשלכות?


לאבדן המזון יש השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות משמעותיות.

בהיבט החברתי-כלכלי, המזון לא מנוצל להזנת נזקקים (אם מעניין אתכם לדעת למה משליכים מזון במקום לתרום אותו, תציצו בהסבר של ג'ון אוליבר כאן). בנוסף- עלויות הגידול והייצור שמתבזבזות גורמות להעלאת מחירים ולהגדלה של הפערים החברתיים.

בהיבט הסביבתי-כלכלי, יש בזבוז של משאבי טבע שמשמשים לייצור המזון (משאבים חשובים כמו קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק). אי-ניצול המזון מגדיל את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע -> זה מוביל לשחרור גז המתאן לאטמוספרה -> וזה בתורו תורם להתחממות הגלובלית (גם את העניין הזה ג'ון אוליבר מסביר בצורה משעשעת כאן).


אז מה עושים?


בישראל יש עמותות שמובילות את השינוי החברתי-סביבתי, למשל, ארגון לקט ישראל אסף בשנת 2017 כמויות אדירות של פירות וירקות, מזון מבושל ומזון יבש וחילק לכ- 175,000 נזקקים בכל הארץ.

ב- TNS ישראל (The Natural Step), חקרו ומיפו את הגורמים המרכזיים לבזבוז מזון בישראל וכעת הם פועלים ליישום פתרונות שונים, למשל צמצום בזבוז מזון ברשתות שיווק, מכירה מוזלת של מוצרים לקראת פג תוקף, העלאת מודעות לשינוי התנהגות בקרב הקהל הרחב ועוד.


צצות בארץ בעולם יוזמות חדשניות ומעניינות לצמצום בזבוז המזון כמו: רובין פוד- שלושה יזמים חברתיים שאחד מהם הוא שף שהחליטו להציל מזון שנזרק לפח לטובת קייטרינג והקמת בית אוכל שכל אחד משלם כפי יכולתו בשכונת הדר חיפה. בלב קופנהגן יושבת מסעדת 56 מעלות, מסעדה בעלת כוכב מישלן, שכל יום ראשון מזמינה את האורחים שלה לתפריט סודי שמתפרסם במהלך הארוחה ומורכב כולו משאריות מזון שלא בושל באותו שבוע.


מה הקשר לחקלאות עירונית?


היום הפירות והירקות בישראל עוברים מרחק רב מהשדה לצלחת, מהרגע שהם נקטפים, משונעים במשאיות, אוניות ורכבות ועוברים מסע של אלפי קילומטרים עד שמגיעים לשוק הסיטונאי ומשם לסופרמרקטים. מה שגורם לפירות והירקות להראות עייפים ולא להחזיק יותר מכמה ימים במקרר הביתי.

תשתית מזון בעיר, תאפשר לאנשים לגדל מזון איכותי יותר, לגדל בכמויות שמתאימות לצריכה הביתית או הקהילתית, עם מינימום נזק סביבתי ומקסימום טעם ובכך למנוע זריקת מזון.

מה אני יכול.ה לעשות בנדון?


אחרי שהבנו למה בזבוז מזון זה תופעה שלילית שצריך להתמודד איתה, הנה כמה לינקים מעניינים וטיפים שנותנים כלים פרקטיים ויעזרו לנו לתרגל ניצול שאריות מזון ביום יום שלנו, תהנו :)


~~לגזור ולשמור~~


~~~ נתחיל בסרטון קצר וחמוד שיסביר יותר טוב את המסע הארוך שירקות ופירות עוברים בדרך אלינו, ויגרום לכולנו לחשוב פעמיים לפני שזורקים את חבילת התותים שנשכחה במקרר.


~~~ החלטתי במקום לקנות כל שבוע שקיות של פטרוזיליה, נענע, בזיליקום ואז לזרוק את רובם אחרי שלא ממש השתמשתי בהם - לגדל צמחי תבלין באדנית על אדן החלון ועכשיו אני נהנית מהיופי הירוק שמציץ מהחלון, מתוצרת טרייה ומכמויות שמתאימות לי.


~~~ הציצו באתר המעולה מבית היוצר של The Natural Step אשר מרכז המון טיפים, מתכונים ורעיונות ליישום בבית (ובעברית! עם תמונות מעוררות תיאבון)


~~~ תנו ביקור גם באתר היפה הזה, בדומה להמלצה הקודמת, יש כאן שלל טיפים לגביי אחסון אופטימלי של הפירות והירקות שלנו על מנת שיחזיקו אצלנו יותר זמן, וגם שפע של מתכונים שמנצלים שאריות מזון. מומלץ!


~~~ נשאר לכם קצת גזר שמתיישן במקרר ופטרוזיליה שקצת איבדה מיופיה? למה שלא תכינו "פסטה" גזר לפי המתכון המדהים בפשטותו של עוז תלם?


~~~ מה לגביי לפנק את החברים עם קוקטייל בלאדי-מרי משאריות עשבי תיבול ועגבניות שגדלים בגינה שלכם?


~~~ תאריכי תפוגה: משרד הבריאות קובע שהיצרן אחראי על קביעת משך חיי המדף של מוצר. חשוב לציין שחיי המדף של מספר מוצרי מזון מן החי, כגון בשר, דגים וביצים, נקבעו והוגבלו בחוק. לגביי מוצרים שאינם מן החי, הם אינם בהכרח מתקלקלים תוך לילה, ולפעמים התאריך שהוחלט הוא הערכה של היצרן לגביי עד מתי המוצר יחזיק מעמד במצב טוב וראוי לאכילה. מותר וכדאי להפעיל שיקול דעת ולא לזרוק ישר לפח.

לקריאה מעמיקה בנושא:

אובדן מזון והצלת מזון בישראל, לקט ן-BDO, דו"ח 2017

אבדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות, דו"ח מבקר המדינה 2015

  • White Facebook Icon
  • White YouTube Icon
  • White Instagram Icon

© עיצוב ופיתוח ע"י חן ירמולובסקי

2019 תל אביב